<h1>פסקי הרי"ד — חגיגה</h1>
<h2>דף לח.</h2>
[חגיגה כ"ב ע"ב] פיס'. אחורים ותוך כול'. מאי אחורים ותוך כדתנן לקמ' כלי שניטמו אחוריו במשקין אחוריו טמאין, תוכו אוגנו אזנו וידיו טהורין, ניטמא תוכו כולו טמא. פי', בכלי שטף מיירי המקבל טומאה מגבן, אבל כלי חרש אין מקבל טומאה מגבו ואפי' מן השרץ. ובטומאת משקין מדרבנן קא מיירי, דאי בטומאה דאורייתא בכל היכא דנגעה (בזה) [ביה] כולו טמא, אלא בטומאת משקין דהוא מדרבנן קמיירי, דמדאוריי' אין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה, ומשקין הוו ולד ראשון, וגזור בהו רבנן [נדה ז' ע"ב] שיטמאו כלים גזירה משו' משקה זב וזבה כגון רוקו ומימי רגליו ושכבת זרעו ודם הנידה, ומפני שהיא טומאה דרבנן עבוד בה היכירא [בכורות ל"ח ע"א] כי היכי דלא לישרפו עליה תרומה וקדשי', ואמור שאם ניטמא תוכו כולו טמא, אבל אם ניטמאו אחוריו אין תוכו טמא, וכן אוגנו אזנו וידיו. וכן נמי בית הצביטה שלו, כדתנן בפרק ה' דכלים [מ"ז] כל הכלים יש להם אחורים ותוך ויש להם בית הצביטה.
